אז זהו שלא רק תפוח בדבש, אצלינו למשל היו גם דלעת(קרעה- שיקרע רוע גזר דיננו), וסלק (שיסתלקו אויבנו ומבקשי רעתינו), וחלקי ריאה (שתהיה שנה קלה כריאה ועונותינו קלים כריאה), ועוד כהנה וכהנה סממני חג משונים. אצל שכיננו כיכבו גם רוגעלך (רוגע-לך) וקווי (יקווימו כל משאלותינו), ממש יצירתיות חוגגת.
המעניין הוא שעל הברכות שבקונצנזוס יש כוונות ומשאלות חיוביות כמו בתפוח בדבש (שנה מתוקה כדבש), רימון (ירבה זכויותינו כרימון),ראש דג (שנהיה לראש ולא לזנב). ואילו על רוב התוספות והמנהגים הפרטיים שהובאו מעדות שונות, מתנוססת אווירה קצת יותר לוחמנית/נקמנית כמו יתמו/יסתלקו/יכלו אויבנו ומבקשי רעתינו, כל עדה כנראה על פי נחת זרועם של הגויים שסבבו אותם.
ראש השנה שלנו, המציין את תחילת השנה היהודית, את תאריך בריאת האדם, חל בימים שהם למעשה סופה של תקופה, סופו של מחזור טבע שנתי.הוא חל בזמן המתאים לסיכומים, חשבון נפש וקבלה לעתיד.זמן כבד ורציני.
לעומתו ראש השנה הסיני חל עם פרוץ האביב, בין אמצע ינואר לאמצע פברואר.במועד הקרוב לטו' בשבט שלנו.זמן בו פורצת האופטימיות והשמחה.
מעניין אם הדבר משפיע על אופיו של עם או נגזר מאופיו של עם.
יש הרבה מן המשותף ללוח השנה היהודי והסיני, לעומת לוחות שנה אחרים.
הנוצרים מתנהלים על פי מחזורי השמש בלבד, המוסלמים עושים זאת על פי מחזור הירח, ולכן חגם יוצא כל שנה במועד אחר, כי הרי מחזור של שנים עשר ירחים קצר בכאחד עשר ימים ממחזור השמש השנתי.
הלוח העיברי והלוח הסיני משלבים בין מחזורי הירח והשמש.
גם לנו וגם לסינים חשוב שראשי השנה שלנו יגיעו במועדם. ולכן ישנן שנים מעוברות.
ההבדל בין הלוח העיברי לסיני נעוץ במחזוריות השנים. לעומת הלוח העיברי המונה את השנים מבריאת העולם וקדימה (מעניין לעבר מה...) הלוח הסיני נע במעגלים שנתיים החוזרים על עצמם כל שישים שנה.
אז אפשר גם כך וגם אחרת והעיקר שתהיה שנה נהדרת.
המעניין הוא שעל הברכות שבקונצנזוס יש כוונות ומשאלות חיוביות כמו בתפוח בדבש (שנה מתוקה כדבש), רימון (ירבה זכויותינו כרימון),ראש דג (שנהיה לראש ולא לזנב). ואילו על רוב התוספות והמנהגים הפרטיים שהובאו מעדות שונות, מתנוססת אווירה קצת יותר לוחמנית/נקמנית כמו יתמו/יסתלקו/יכלו אויבנו ומבקשי רעתינו, כל עדה כנראה על פי נחת זרועם של הגויים שסבבו אותם.
ראש השנה שלנו, המציין את תחילת השנה היהודית, את תאריך בריאת האדם, חל בימים שהם למעשה סופה של תקופה, סופו של מחזור טבע שנתי.הוא חל בזמן המתאים לסיכומים, חשבון נפש וקבלה לעתיד.זמן כבד ורציני.
לעומתו ראש השנה הסיני חל עם פרוץ האביב, בין אמצע ינואר לאמצע פברואר.במועד הקרוב לטו' בשבט שלנו.זמן בו פורצת האופטימיות והשמחה.
מעניין אם הדבר משפיע על אופיו של עם או נגזר מאופיו של עם.
יש הרבה מן המשותף ללוח השנה היהודי והסיני, לעומת לוחות שנה אחרים.
הנוצרים מתנהלים על פי מחזורי השמש בלבד, המוסלמים עושים זאת על פי מחזור הירח, ולכן חגם יוצא כל שנה במועד אחר, כי הרי מחזור של שנים עשר ירחים קצר בכאחד עשר ימים ממחזור השמש השנתי.
הלוח העיברי והלוח הסיני משלבים בין מחזורי הירח והשמש.
גם לנו וגם לסינים חשוב שראשי השנה שלנו יגיעו במועדם. ולכן ישנן שנים מעוברות.
ההבדל בין הלוח העיברי לסיני נעוץ במחזוריות השנים. לעומת הלוח העיברי המונה את השנים מבריאת העולם וקדימה (מעניין לעבר מה...) הלוח הסיני נע במעגלים שנתיים החוזרים על עצמם כל שישים שנה.
אז אפשר גם כך וגם אחרת והעיקר שתהיה שנה נהדרת.
